אנחות אחרונות של הארץ בחושך של לילה ללא כוכבים,
סבל בחיבוק החושך – אשר רואות עיניים מפוחדות.
גיבורי זמנים עברו, הישנים בתילים נשכחים
ראו, כי העולם נשלט על ידי אמונה זרה והוד.
זהו הדבר- האבות קדמונים של הסלבים, אשר נתנו חיים למאמינים ילידי הארץ הזאת,
מרימים את קולם לאלים, זועקים, דרך השמיים האפורים:
" אנו מתפללים ומבקשים בשמכם, צאצאים של רבי עצמה ותהילה,
שהאמונה תחזור, לכאן, איפה היא הייתה!
אנו נפלנו בקרב על הכבוד, על האמונה, על רוסיה וחירות!
צאצא, אתה עדיין כאן? אז הלחם על האמונה של העם!
על האמונה, הקיימת בתוכנו, על האמונה שתמכה ברוסיה!"
הלב רב העצמה של הסלבים בחרדה לחזה נלחץ.
הו, האבות! אנו שומעים את זעקתכם באמצע הלילה בחושך, או בחלומות רגועים!
שומעים, דרך רשרוש הרוחות ורואים שאת רוסיה כיסתה עלטה שחורה כזפת,
אך כשיגיע הזמן הזה, שאבד בנצח,
אנו נשיב כאן חזרה הכל וגם את אמונתנו נשיב לחיים לתמיד!!!