איזה חורף יש השנה!
שמש לא רואים בשמיים,
כיפות שלג על אדמה
וקפאו בארות המים.
רק שפתיים חמות שלך,
לא תופס אותן קור ורוח.
משגע אותי כל-כך
קול שלך ומבט פתוח.
מזמן לא נפגשנו, אכלתי ת'חרא
פקעו מיתרים על הגיטרה,
אבל זאבים לא עשו לי דבר רע
ביער עבות אפל.
חודש בשלג – זה כבר מעבר,
אהלן דובי, שעה מתקרבת,
אשוב לביתי – תפתח לי ת'דלת,
נשתה ביחד קפה.
שוב נפלנו ליום סגריר
ומסוק מחכה בשלג.
אצלצל אלייך ואעיר,
מי ישן בשעות כאלה?
עוד נספיק לישון חבוקים,
קיץ בא - תעצמי עיניים:
בשדות סוסים מחכים,
אף שזה רק חלום עדיין.
כלב-רחוב מלקק לו ת'רגל,
הייתי איתו ביחד בורח
לאותו בית בו נמצאת את כרגע,
יושבת על הספה.
הוא נעליים כל בוקר ייתן לך,
ושם נחיה באושר שלושתנו,
ואהבה תחמם את ביתנו
בנקודת סופה.
פתיתי שלג על הפרצוף
נמסים כאילו במרחשת.
יאללה, דוב'לה, זמן לשוב,
תתכונן לפגישה נרגשת.
אשתחרר מבגדים בלים
ובלי יין ארגיש סחרחורת.
לא צריך להגיד מילים,
התקזזנו היום עם חורף.
מזמן לא נפגשנו, אכלתי ת'חרא
פקעו מיתרים על הגיטרה,
אבל זאבים לא עשו לי דבר רע
ביער עבות אפל.
חודש בשלג – זה כבר מעבר,
אהלן דובי, שעה מתקרבת,
אשוב לביתי – תפתח לי ת'דלת,
נשתה ביחד קפה.