לפעמים נדמה לי שהחיילים
שלא חזרו משדות קרב מלאי הדם
לא נטמנו באדמה בזמנו
אלא הפכו לעגורים לבנים
מאז הימים הרחוקים ההם ועד היום
עפים הם ומשמיעים לנו את קולותיהם
ולכן אולי לעתים קרובות כל כך בעצב
דוממים אנחנו כשמביטים אל השמיים
עפה בשמים הלהקה העייפה
עפה בערפל בצאתו של היום
ובמבנה הזה יש מרווח צר
אולי המקום הזה שמור עבורי
יבוא יום ועם להקת העגורים
אני אשוט באותה הערפילית הסמיכה
מן השמיים קורא בקולה של ציפור
אל כולכם, כל אלה שהשארתי על פני האדמה
לפעמים נדמה לי שהחיילים
שלא חזרו משדות קרב מלאי הדם
לא נטמנו באדמה בזמנו
אלא הפכו לעגורים לבנים...