וכשאני רוצה לצאת מעצמי
אני הולך אליך
לאט
אני צועד
שני רחובות
פונה שמאלה
נכנס לבנין
אני מדליק את האור
עולה במדרגות
מחפש שוב את האור שכבה תמיד מוקדם מדי
מנגב את נעלי
מצלצל בפעמון
ומחכה,
כל כך
הייתי רוצה להיות מלך שלך
שלא מבקש לרצות את החופש שלך
ולא מרגיש כמו אביון מתדפק על הדלת שלך
אני לומד ממך כל כך הרבה
את משוחררת מכל הזוהמה
את מתנכרת לכוחך, ליופייך
לא מודעת לכל המהומה
את מספרת על עולם של נשים
לפעמים אני לא מוצא בו מקום
קשוב ומכווץ, שעות אני יושב איתך
וחושב על אהבה
הייתי רוצה להיות מלך שלך
שלא מבקש לרצות את החופש שלך
ולא מרגיש כמו אביון מתדפק על הדלת שלך
הייתי רוצה להיות מלך שלך
שלא מבקש לרצות את החופש שלך
רק עומד כמו אביון מתדפק על הדלת שלך