שמי שמעון העבריין,
גם פרקליט וגם תליין,
בֶּניָה קְריק חבר שלי לא סתם הוא.
מולדבנקה זאת ביתי,
שפת הים היא אחותי,
והגורל שלי – אודסה-מאמה.
מה קרה לי בחיי,
מה היה ולא היה,
אך תמיד אל הלימָן נמשכתי...
לשוטרים מרביץ מכות,
וברחתי לחכות,
ועל חול זהוב שם השתכשכתי.
שמי שמעון העבריין,
שח קצר ולעניין,
בלי סחבת ובזבוז הזמן סתם.
לא רהוט כמו דרטניאן,
בחרטוט לא מעוניין -
בפנים אגרוף וסגור ת'בסטה.
נשמתי כבר אבודה,
אך לומר דברי פרידה
מאף בן-אדם איני גורע.
אם צריך - אמסור דבר-מה
אף למשטרה עצמה,
שמי שמעון, ואין לי אח ורע!
לא באלף, לא בגרוש
לא אחליף את הלבוש
של פושטק בחליפה סטנדרטית.
אך אם צורך יתרחש,
כך יכול להתלבש –
רישלייה יירד מהאנדרטה.
שמי שמעון, זה סוף דבריי,
מי פספס מה – לא נורא,
אין לי שום דבר נגדו, כפרה.
רק רציתי להתרות,
ייתכן מאוד לקרות
בור שלוש על שתיים יחופר לו.
שמי שמעון העבריין,
גם פרקליט וגם תליין,
בֶּניָה קְריק חבר שלי לא סתם הוא.
מולדבנקה זאת ביתי,
שפת הים היא אחותי,
והגורל שלי – אודסה-מאמה.