קולות העיר שוב משתנים,
אל מול ביתי הופכים זרים
כל נוף מוכר הופך לזיכרון ישן
חיים שקופים של אנשים,
סדרי עולם רק מתהפכים
.תפילתי, את נכונה לי בכל זמן
אמונתי את מעירה בי
מה שלפעמים נשכח
מה אוכל עוד לבקש לעצמי
רק אדמה, שמיים ואותך
החלומות אספו איתם
רק צלליות, דמויות אדם
מכל אמת כל כך פשוטה, תמיד בורחים.
וכשקירות סגרו עליי,
היית לי צליל, שירת חיי
סודות תפילה שומרים עלייך בתוכי
והגוף רוצה לנוח
מבקש מילים של רוח
אמונת חיי, החזירי לי שלווה
אמונתי את מעירה בי
מה שלפעמים נשכח
מה אוכל עוד לבקש לעצמי
רק אדמה, שמיים ואותך
אמונתי את מעירה בי
מה שלפעמים נשכח
מה אוכל עוד לבקש לעצמי
רק אדמה, שמיים ואותך
רק אדמה, שמיים ואותך....