(בית 1)
הייתי בן שבע
כשקיבלתי את הזוג הראשון
ויצאתי החוצה
ואמרתי: "אמא,
בועת האוויר הזאת
תעשה שאני אעוף!"
הגעתי למגרש
וכשקפצתי, קפצתי
נשבע שהגעתי כל כך גבוה
נגעתי ברשת, אמא, נגעתי ברשת!
זה היום הכי טוב בחיי
אייר מקס היו הבאות בתור
בועת האוויר, הרשת
הקופסה, הריח, המילוי, ההליכה
בבית הספר
הייתי כזה מגניב
ידעתי שאסור לי לשחוק אותם
החברים שלי לא יכלו להרשות לעצמם כאלה,
להם היו אדידס עם ארבעה פסים
במגרש לא הייתי הכי טוב
אבל הנעליים שלי היו כמו של המקצוענים
יו, הוצאתי לשון כדי שכולם יראו את הלוגו
"נייק אייר פלייט", הילקוט היה כזה מגניב
ואז אחיו של חבר שלי קרלוס נרצח בשביל ה(נייק) ארבע שלו, ווהו.
הוא רק רצה לזרוק,
אבל הם רצו ז'קט עבריינים
לא רציתי להיתפס
בין פארק ג'נסי לאות'לו
נהפכת לדאחקה אם לבשת פרו ווינגס, עם הסקוטצ'
הן לא היו צמודות
ניסיתי לעוף בלי לעזוב את הקרקע
כי רציתי להיות כמו מייק, כן (מייקל ג'ורדן)
רציתי להיות הוא
רציתי להיות הבחור הזה
רציתי לגעת בטבעת
רציתי להיות מגניב,
ורציתי להשתלב
רציתי את מה שהיה לו, אמריקה, הנה זה מתחיל
(גשר)
אני רוצה לעוף
תוכלו לקחת אותי רחוק?
תנו לי כוכב לנסות להגיע אליו,
אמרו לי במה זה כרוך.
ואני אעלה כה גבוה,
אעלה כה גבוה
רגליי לא יגעו בקרקע
נוטש את כנפיי
ומושך את החוטים
קניתי את החלומות האלה,
שנופלים כולם
(בית 2)
אנחנו רוצים את מה שאי אפשר להשיג,
סחורה גורמת לנו לרצות אותה
כל כך יקר, לעזאזל
אני חייב להשוויץ בהן
כה אקסקלוסיבי, הדבר החדש הזה
מאה דולר על זוג נעליים
שבחיים לא אטביע בהן
תראו אותי, תראו אותי
אני מגניב
אני מיוחד, כן
אבל אני חלק מתנועה
התנועה שלי אמרה לי להיות צרכן, אז צרכתי את זה
הם אמרו לי פשוט לעשות את זה ("Just do it")
הקשבתי למה שהווי אמר
תראו מה הווי הזה עשה
תראו, הוא צרך את מחשבותיי
אתה טיפש?!
אל תשחוק אותם, תשאיר אותם באריזה
השרוכים חונקים אותי, שרוכים, אני בקושי יכול לדבר
זאת בועת האוויר שלי ואם היא תתפוצץ, אני אבוד
אנחנו מה שאנחנו לובשים
אנחנו לובשים את מה שאנחנו
אבל תבינו, אני מסתכל במראה וחושב שפיל נייט רימה את כולנו
אעמוד בחזית השינוי?
או אשאר בקופסה?
הנייק האלה עוזרות לי להגדיר את עצמי
ואני מנסה להוריד את שלי
מעליי
(גשר)
(בית 3)
הם התחילו
בתור מה שאני לובש לבית הספר
באותו היום הראשון
כאילו זה מה שעושה אותי מגניב
והזוג הזה, היה המצנח שלי
כל כך הרבה יותר מסתם זוג נעליים
נה, זה מי שאני
מה שלבשתי, זהו שורש נעוריי
החלום הזה שמכרו לך
תמורת מאה דולר וטיפה שינוי
הצרכנות היא בווריד,
וכעת אני רואה שזה סתם עוד זוג נעליים.