When I'm Gone [Hebrew translation]

[פתיח]

כן, אלה החיים שלי

במילים שלי, אני מניח

[בית 1]

פעם אהבתם מישהו עד כדי כך שנתתם לו יד?

לא בתור ביטוי, לא, תרתי משמע נתתם לו יד

כשהם יודעים שהם הלב שלך, ואתה יודע שאתה המגן שלהם

ושתהרוס כל אחד שינסה לפגוע בה

אך מה קורה כשהקארמה פונה נגדך?

ושכל העקרונות שלך פונים נגדך כדי לעשות דווקא?

מה קורה כשאתה הוא זה שגורם לה כאב?

"אבא, תראה מה הכנתי!" "אבא צריך לטוס עכשיו."

"אבא, איפה אמא? אני לא מוצאת אותה, איפה היא?"

"לא יודע, חמודה, לכי לשחק, אבא עסוק.

אבא כותב שיר, השיר לא יכתוב את עצמו,

אתן לך דחיפה אחת, ואז תצטרכי לנדנד את עצמך."

ואז אתה חוזר לשיר ואומר לה שאתה אוהב אותה

ושם ידיים על אמא שלה, שהיא העתק מדויק שלה

זה סלים שיידי, כן בייבי, סלים שיידי הוא משוגע

שיידי יצר אותי, אך הלילה שיידי נפרד לשלום

[פזמון]

וכשאמות, תמשיכי הלאה, אל תתאבלי, תשמחי

בכל פעם שתשתמעי את קולי, זכרי

שאני מביט בך מלמעלה בחיוך, ולא הרגשתי כלום

אז בייבי, אל תרגישי שום כאב, פשוט חייכי בחזרה

וכשאמות, תמשיכי הלאה, אל תתאבלי, תשמחי

בכל פעם שתשתמעי את קולי, זכרי

שאני מביט בך מלמעלה בחיוך, ולא הרגשתי כלום

אז בייבי, אל תרגישי שום כאב, פשוט חייכי בחזרה

[בית 2]

יש לי איזה חלום, אני דוחף את היילי בנדנדה

היא כל הזמן צועקת שהיא לא רוצה שאשיר

"אתה גורם לאמא לבכות, למה? למה אמא בוכה?"

"חמודה, אבא לא עוזב יותר." "אבא, אתה משקר!

זה מה שאתה תמיד אומר, שזאת הפעם האחרונה,

אבל אתה לא עוזב יותר, אבא, אתה שלי!"

היא עורמת קופסאות מול הדלת, מנסה לחסום אותה

"אבא, בבקשה! אבא, אל תלך! אבא, לא, תפסיק!"

מכניסה יד לכיס, מוציאה שרשרת תליון קטנה

יש תמונה בפנים, "זה יגן עליך, אבא, קח אותה איתך!"

אני מרים מבט, זה רק אני מול המראה

הקירות האלה בטח מדברים, כי אני יכול לשמוע אותם

הם אומרים, "יש לך הזדמנות לעשות מה שצריך, עוד הלילה.

עכשיו צא לשם ותראה להן שאתה אוהב אותן לפני שיהיה מאוחר מדי!"

ובדיוק כשאני בא לצאת מחדר השינה שלי

מופיעה במה, הבנות אינן, אור הזרקורים נדלק ואני שר

[פזמון]

וכשאמות, תמשיכי הלאה, אל תתאבלי, תשמחי

בכל פעם שתשתמעי את קולי, זכרי

שאני מביט בך מלמעלה בחיוך, ולא הרגשתי כלום

אז בייבי, אל תרגישי שום כאב, פשוט חייכי בחזרה

וכשאמות, תמשיכי הלאה, אל תתאבלי, תשמחי

בכל פעם שתשתמעי את קולי, זכרי

שאני מביט בך מלמעלה בחיוך, ולא הרגשתי כלום

אז בייבי, אל תרגישי שום כאב, פשוט חייכי בחזרה

[בית 3]

שישים אלף איש קופצים במושבים

המסך נסגר, הם זורקים פרחים לרגליי

אני משתחווה, ומודה לכולם שבאו

הם צורחים חזק, אני מביט עוד פעם בקהל

מסתכל למטה, אני לא מאמין למה שאני רואה

"אבא, זאת אני! תעזור לאמא, הידיים שלה מדממות!"

"אבל חמודה, אנחנו בשוודיה, איך הגעת לשוודיה?"

"עקבתי אחריך, אבא, אמרת לי שאתה לא עוזב יותר.

שיקרת לי, אבא, ועכשיו העצבת את אמא,

וקניתי לך את המטבע הזה, כתוב עליו 'אבא מס' אחת'.

זה כל מה שרציתי, לתת לך את המטבע הזה,

הבנתי אותך, בסדר, אני ואמא הולכות."

"אבל חמודה, חכי!" – "מאוחר מדי, אבא, עשית את הבחירה שלך,

עכשיו תעלה לשם ותגיד להם שאתה אוהב אותם יותר מאיתנו!

זה מה שהם רוצים, הם רוצים אותך, מרשל, הם ממשיכים

לצעוק את שמך, אין פלא שאתה לא יכול לישון!

אז תיקח עוד כדור, כן, בטוח שתיקח עוד,

אתה שר על זה, כן, תהיה נאמן למילה שלך."

אני שומע מחיאות כפיים, כל הזמן הזה לא יכולתי לראות

איך קרה שהמסך נסגר עליי?

אני מסתובב, מוצא אקדח על הרצפה, טוען אותו

מכוון לראש, צועק, "תמות, שיידי!" ויורה

השמיים מאפירים, חיי חולפים מול עיניי, המטוס שעליו

הייתי אמור להיות מתרסק, ונשרף עד אפר

ואז אני מתעורר, השעון המעורר מצלצל, הציפורים שרות

עכשיו אביב, והיילי מתנדנדת בחוץ

אני ניגש ישר לקים ומנשק אותה, אומר לה שאני מתגעגע אליה

היילי רק מחייכת, וקורצת לאחותה הקטנה, כאילו היא אומרת

[פזמון]

וכשאמות, תמשיכי הלאה, אל תתאבלי, תשמחי

בכל פעם שתשתמעי את קולי, זכרי

שאני מביט בך מלמעלה בחיוך, ולא הרגשתי כלום

אז בייבי, אל תרגישי שום כאב, פשוט חייכי בחזרה

וכשאמות, תמשיכי הלאה, אל תתאבלי, תשמחי

בכל פעם שתשתמעי את קולי, זכרי

שאני מביט בך מלמעלה בחיוך, ולא הרגשתי כלום

אז בייבי, אל תרגישי שום כאב, פשוט חייכי בחזרה

*המסך נסגר*