אני בוכה כמו הזרם בהגיעו לנהר, אני גוססת
גוססת כמו הנהר בהגיעו לים, אני גוססת מאהבה,
עשיתי מה שיכולתי, אהבתי אותך כמו שידעתי
ובסופו של דבר, את אהבתך לי לא נתת
אני שבה לנהר וגוססת.
היא סגרה את הדלת מבלי לומר שלום
מעולם לא שבתי לראותה, מעולם היא לא חזרה
אף אחד לא אהב אותך כפי שאהבתי
טיפשונת שלי למה הלכת
ונטשת אותי לבד כמו ים ללא נהר
אני חיה כמו רוח חופשייה, אך ללא תכלית או מטרה
ואף אחד לא אהב אותך כמוני,
טיפשונת מטורפת למה הלכת
את תחזרי, וכשתחזרי אהובתי
תראי איך מישהו רצה למלא את החלל שהשארת בליבי המסכן, ועוד תראי
איך ממני את תבקשי סליחה, ואני שכבר משוגעת מאהבה, אלך ואסלח לך.
אותם כזבים לא היו ממש שקריים
וגם האמיתות המועדפות עלייך לא היו ממש אמיתיות,
אותן שתיקות לא היו ממש דוממות,
ורגעים מסוימים לא היו ממש רעים,
אם את הולכת עכשיו, לכי לתמיד
אל תביטי לאחור, זה תמיד מכאיב
ופתחי את הצוהר שמשקיף לגן-עדן
שכחי אותי אם את מסוגלת, כי אני לא הצלחתי לעשות זאת.
את תחזרי, וכשתחזרי אהובתי
תראי איך מישהו רצה למלא את החלל שהשארת בליבי המסכן,
ועוד תראי איך ממני את תבקשי סליחה,
ואני שכבר משוגעת מאהבה, אלך ואסלח לך, אני סולחת לך, ואת, את
את תחזרי, וכשתחזרי אהובתי
תראי איך מישהו רצה למלא את החלל שהשארת בליבי המסכן,
ועוד תראי איך ממני את תבקשי סליחה,
ואני שכבר משוגעת מאהבה, אלך, אלך, ואסלח לך.