לילה זרוע כוכבים
צבע את לוח הצבעים שלך כחול ואפור
אני משקיף החוצה ביום קיץ
עם עיניים שמכירים את האפילה מקרוב מתוך הנשמה שלי
צללים על הגבעות
עושים שִׂרטוּט על העצים ועל הנרקיסים
אני נהנה מרוח הערב הנעימה ומצינת החורף
בצבע לבן של הארץ המושלגת
עכשיו אני מבין מה שניסית להגיד לי
איך סבלת בשביל לשמור על השְׁפִיוּת שלך
איך ניסית לשחרר אותם את כל הדברים שמעיקים עליייך
הם לא היו מקשיבים לך גם אם היית מנסה לספר
הם לא ידעו להקשיב אלה שניסית לספר להם
אולי הם יקשיבו עכשיו
לילה זרוע כוכבים
פרחים בוערים בשלהבת זוהרת
עננים מסתחררים באובך סגול
משתקפים בעיניו הכחולות של וינסנט
צבעים שמשנים גָוֶן
שדות מלאים בגרגרי תבואה זהובים
פרצופים סוערים עם כאב חרוט עליהם
הופכים לשלווים תחת ידיו האוהבות של האמן
עכשיו אני מבין מה שניסית להגיד לי
איך סבלת בשביל לשמור על השְׁפִיוּת שלך
איך ניסית לשחרר אותם את כל הדברים שמעיקים עליייך
הם לא היו מקשיבים לך גם אם היית מנסה לספר
הם לא ידעו להקשיב אלה שניסית לספר להם
אולי הם יקשיבו עכשיו
כי הם לא יכלו לאהוב אותך
אבל האהבה שלך הייתה אמיתית
וכשלא נותרה שום תקווה באופק
בלילה ההוא זרוע הכוכבים
זרקת את חייך כמו שהמיואשים עושים לעיתים קרובות
אבל יכולתי להגיד לך וינסנט
שהעולם הזה לא נועד בשבילך
שאת טובה מדי בשביל העולם הזה
לילה מלא כוכבים
דיוקנאות תלויים באולמות ריקים
ראשים ללא מסגרת על קירות חסרי שם
עם עיניים שצופות בעולם - עיניים שלא שוכחות
התמונות האלה דומים לזרים שפגשת
גברים מחוספסים בבגדים מְרוּפָּטים
התמונות האלה הם כמו קוֹץ כסוף על ורד אדום כמו דם
ששוכב שבור ומרוסק על השלג
עכשיו אני חושב שאני יודע
שאני כבר מבין הכל
אבל כמו שקורה לעיתים קרובות בחיים
אין טעם להסביר הם לא היו מקשיבים
הם עדיין לא מקשיבים
אולי הם אף פעם לא יקשיבו