איני עצמי,
עקבותיי אבדו
אני עד ראשי
בתוך גרגירי זמן -
נפלתי לתחתית
והמטרונום
סופר בדממה...
כל עוד כולם מחכים
למבוא האמת
השקר הקדוש
נשמע יותר ויותר כנה,
ומסתיר את המבט,
וארס הפיתוי
מרעיל את נשמתי...
עשיתי הכל -
ונטשתי הכל,
במשחק שלי
כמעט אין חוקים,
והגיבור שלי
לא עומד בשורה
ומחפש צרות...
נפתרתי מחלומות ווידויים,
בידי הגורל
ישועתי,
העצב הראשי שלי
מושחל במחט,
חשוף עד בלי די...
נצחית
עוברת-אורח דמיונית
תוכל להגן עליי -
עלילה טיפוסית
של כל הדתות...
מסורה
לי -
ועל ידי
נבגדת,
למדה במלואם
את הלידה והמוות
בכל הרגע...