כל פרידה היא קשה
אני אומר זאת כבר אלף שנים
הלב לא לומד
אני באותו מצב כמו שראית
אפשר שבן אדם
יחכים קצת, לא? יגדל קצת, לא?
במוקדם או במאוחר, האש החמקנית הזו
תכבה לאט, כמו הר געש, לא?
וואי, שוב אותו העצב,
אבל מספיק ודי
שוב לילה חשוך בדלת
וואי, ראשי כואב
בעיצומו של החורף,
נהיה קשה יותר
גם הימים הקשים האלה
בוודאי יעברו יום אחד
כולם מבינים
כולם כה עצובים
אפשר שבן אדם
יחכים קצת, לא? יגדל קצת, לא?
במוקדם או במאוחר, האש החמקנית הזו
תכבה לאט, כמו הר געש, לא?