את לא אוהבת עשן - לעזאזל עם זה!
הוא הורג מילים, ראש מסתובב.
השמועה כבר מתפשטת בחצרות,
שבינינו "צ'יוואווה".
על מה לדבר איתך, איבדתי את החוט.
להפסיק להיות עצמי ולישון בבית.
אי אפשר למדוד אותנו לפי העין, אבל עכשיו
מדוע אנו בולמים, ולא את הגז?
השאלה הנצחית: "מדוע ולמה"?
אני קצת משתגע, את לא את.
והלילות האלה בקרים - עכשיו למי?
אם אפגוש אותו אמסור.
הקול החורק שלך, כמו התחשמלות.
שאני שיכור בלי יין זו אשמתך.
עכשיו המדינה יודעת עד רדת החשיכה,
הם יקבלו מידע על הכל בגלי FM.
אני זוכר טפטים לבנים, כלים שחורים.
שנינו ב(חרושצ'ובקה)דירה, מי אנחנו ומאיפה אנחנו?
אנחנו סוגרים את הווילונות, הקפה, הלחמניות מתקררות.
הסבירו לנו עכשיו, שומרים, למה אני כל כך משוגע עליה
בוא נשב ככה עד הבוקר.
"אל תלכי, חכי!", אבל "אני חייב ללכת."
ואם יש רק פתרון אחד בהמשך
למה אנחנו, אז קר, ואז חם?
נמאס לי לסדר הכל לפי מקום
ולחזור, ושוב
המגע המיס את המתכת שלי.
אתה אלמנט מספר חמש - אין עלייך
המשחק הולך לסופו הפעם
ואת עדיין שותקת, אני אומר.
נותרו חמש עשרה דקות עד הבוקר
אל תתקשר - אז אתפוס ואסע
בואו ננסה לתפור הכל, לא לערבב,
למחוק מספרי טלפון ניידים.
ולעזוב בלי לשאול - אין כוח!
בואו ננסה להרכיב הכל מחדש.
טפטים לבנים, כלים שחורים.
שנינו ב(חרושצ'ובקה)דירה, מי אנחנו ומאיפה אנחנו?
אנחנו סוגרים את הווילונות, הקפה, הלחמניות מתקררות.
הסבירו לנו עכשיו, שומרים, למה אני כל כך משוגע עליה
אני זוכר טפטים לבנים, כלים שחורים.
שנינו ב(חרושצ'וב)דירה, מי אנחנו ומאיפה אנחנו?
אנחנו סוגרים את הווילונות, הקפה, הלחמניות מתקררות.
הסבירו לנו עכשיו, שומרים, למה אני כל כך משוגע עליה
טפטים לבנים, כלים שחורים.
שנינו ב(חרושצ'ובקה)דירה, מי אנחנו ומאיפה אנחנו?
אנחנו סוגרים את הווילונות, הקפה, הלחמניות מתקררות.
הסבירו לנו עכשיו, שומרים, למה אני כל כך משוגע עליה