היה הייתה פעם טברנה
בה היינו מרימים פעם כוסית או שתיים
זוכר איך היינו צוחקים שעות
חושבים על כל הדברים הנפלאים שהיינו עושים
אלו היו ימים, ידידי
חשבנו שהם לעולם לא יסתיימו
היינו שרים ורוקדים לעד ויום
היינו חיים את החיים שבחרנו
היינו נלחמים ולעולם לא מפסידים
שכן היינו צעירים ובטוחים בדרכינו
לה רה רה רה לה לה
לה רה רה רה לה לה
לה רה רה רה לה רה רה רה רה רה
ואז השנים העסוקות חלפו על פנינו
איבדנו את רעיונותינו המבריקים על הדרך
אם במקרה אראה אותך בטברנה
נחייך זה לזו ונאמר
אלו היו ימים, ידידי
חשבנו שהם לעולם לא יסתיימו
היינו שרים ורוקדים לעד ויום
היינו חיים את החיים שבחרנו
היינו נלחמים ולעולם לא מפסידים
אלו היו ימים
הו, כן, אלו היו ימים...
לה רה רה רה לה לה...
רק הלילה עמדתי מול הטברנה
נדמה שדבר לא נשאר כפי שהיה
בחלון ראיתי השתקפות משונה
האם האישה הבודדה הזו היא באמת אני?
אלו היו ימים, ידידי
חשבנו שהם לעולם לא יסתיימו
היינו שרים ורוקדים לעד ויום
היינו חיים את החיים שבחרנו
היינו נלחמים ולעולם לא מפסידים
אלו היו ימים
הו, כן, אלו היו ימים...
לה רה רה רה לה לה...
מבעד לדלת שם בא צחוק מוכר
ראיתי את פניך ושמעתי אותך קורא בשמי
הו, ידידי, אנו בוגרים אך לא חכמים יותר
מפני שבליבנו החלומות הם אותו הדבר...
אלו היו ימים, ידידי
חשבנו שהם לעולם לא יסתיימו
היינו שרים ורוקדים לעד ויום
היינו חיים את החיים שבחרנו
היינו נלחמים ולעולם לא מפסידים
אלו היו ימים
הו, כן, אלו היו ימים...
לה רה רה רה לה לה...