קרח, הנהרות היחידים שלך קופאים
אורות העיר הללו, הם זוהרים בכסף ובזהב
יוצאים מתוך הלילה, עינייך שחורות כפחם
המשיכי ללכת, המשיכי לצעוד
לכי עד שתרוצי ואל תביטי לאחור
שהרי אני כאן
קרנבל, הגלגלים עפים והצבעים מסתובבים מבעד לאלכוהול
יין אדום שפוצע את העור
פנים מול פנים במקום יבש וחסר-מים
.המשיכי ללכת, המשיכי לצעוד
כה מצער שאהבתך נכתרה, אז החזיקי מעמד
הישארי הפעם, הישארי הלילה בשקר
אני רק שואל, אך אני חושב שאת יודעת
בואי וקחי אותי מכאן
בואי והחזירי אותי הביתה שוב
ואם יתפוררו ההרים
או ייעלמו אל תוך הים
לא דמעה אחת תהיה, לא, לא ממני
הישארי הפעם, הישארי הלילה בשקר
נצח זה זמן רב
ואם תצילי את אהבתך, הצילי הכול
אל תדחקי בי יותר מידי הלילה