The Night They Drove Old Dixie Down [Hebrew translation]

וירג'יל קיין הוא שמי

ונהגתי לנסוע ברכבת של דנוויל

עד שהגיע

חיל הפרשים של סטונמן וקרע שוב את המסילה.

בחורף '65 היינו רעבים, בקושי חיים

לקחתי את הרכבת לריצ'מונד שנפלה

זו הייתה תקופה שאני זוכר, אוה, כה טוב.

בלילה בו הפילו את "דיקסי הזקן"

וכל הפעמונים צלצלו

בלילה בו הפילו את "דיקסי הזקן"

וכל האנשים היו שרים

הם צעדו, "נה, נה, נה, נה, נה, נה, ...."

חזרתי עם אשתי לטנסי ויום אחד אמרה לי,

"וירג'יל, מהר! בוא תראה!

הנה מגיע רוברט אי. לי."

עכשיו לא אכפת לי,

אני חוטב עצים ולא אכפת לי אם הכסף לא טוב

פשוט קחו את מה שאתם צריכים ותשאירו את השאר אבל הם לעולם לא היו צריכים לקחת את הטוב ביותר.

בלילה בו הפילו את "דיקסי הזקן"

וכל הפעמונים צלצלו

בלילה בו הפילו את "דיקסי הזקן"

וכל האנשים היו שרים

הם צעדו, "נה, נה, נה, נה, נה, נה, ....."

כמו אבי לפני, אני איש עובד

וכמו אחי לפניי, נקטתי עמדת מורדים

אבל, הוא היה רק ​​בן 18,

גא ואמיץ,

אבל 'יאנקי' הניח אותו בקברו

אשבע בדם שמתחת לרגליי

לא תוכל להשיב את קיין בחזרה כשהוא מובס.

בלילה בו הפילו את "דיקסי הזקן"

וכל הפעמונים צלצלו

בלילה בו הפילו את "דיקסי הזקן"

וכל האנשים היו שרים

הם צעדו, "נה, נה, נה, נה, נה, נה, ....."