מוקדש לכל מה שלא התממש...
לכל אחד כאן יש את האמת שלו,
אני לא יודע איך לחיות כאן נכון.
אני רק רוצה לראות הרבה כיף בעיניים שלך
ושעל מסלול ההמראה, הנעליים שלך יעופו ממך, כשתקפצי.
שיספיק לנו לראות אחד את השנייה בבוקר.
כי אין לנו סיכוי להיות ביחד, את יודעת.
יש הרבה בעיות בחיים הבוגרים.
פשוט תני לי לחבק אותך, ונעוף ביחד.
אוווו, בריאות, העשן נמס, ומעל המפרץ
תזכרי אותי כזה, כזה מאושר.
אווו, בריאות העשן נמס, ובאותו הבוקר,
תזכרי אותי כזה, כזה מטומטם.
לא נגדל ילדים ביחד, לא נראה את הזקנה,
לא נמלא את הדירה בדברים חדשים.
רוב הסיכויים, שלא אראה אותך יותר,
אז רק תבטיחי לי לחיות בשמחה, ולא להיות מדוכאת.
כי כל מה שקורה בחיים,
לא ניתן לשום הסבר.
ובינתיים שיש לנו עוד איזה ארבעים דקות,
בואי נשאף אחד את השנייה, ונעצור את הזמן.
אווו
אוווו, בריאות, העשן נמס, ומעל המפרץ
תזכרי אותי כזה, כזה מאושר.
אווו, בריאות העשן נמס, ובאותו הבוקר,
תזכרי אותי כזה, כזה מטומטם.
אווו
כזה מאושר.