כרתת עבורי עץ
ונתת לי אותו בחזרה,
וזה גרם לי להבין
איפה הייתי לא בסדר.
הנחת אותי על מדפך
ושמרת אותי לעצמך,
אני יכול להאשים רק את עצמי,
את יכולה להאשים רק אותי.
ואני יכול לכתוב שיר
באורך מאה מייל
ובכן, לשם אני שייך
ומקומך איתי.
ואני יכול לכתוב את זה,
או לפזר הכל.
ללכת לאיבוד ואז להימצא,
או להיבלע בים.
שמת אותי על הקו,
ותלית אותי לייבוש
ויקירתי, זו הנקודה בה
בחרתי לפגוש אותך.
גזרת אותי לחלקים,
ופתחת את עיניי
גרמת לי להבין
מה שלא יכולתי לראות.
ואני יכול לכתוב ספר,
כזה שיאמרו עליו שזעזע
את העולם, ואז העולם לקח
לקח אותו ממני בחזרה.
ואני יכול לכתוב את זה,
או לפזר הכל.
ללכת לאיבוד ואז להימצא,
ואת תחזרי אליי.
ולא ניבלע בים!
ואני יכול לכתוב שיר
באורך מאה מייל
ובכן, לשם אני שייך
ומקומך איתי.
הרחובות שאת צועדת בהם,
אורכם אלפי בתים
ובכן, לשם אני שייך
ומקומך איתי.
הו, מה טוב בלחיות
אם לא נשאר כלום לתת?
שוכח אך לא סולח,
לא אוהב כל, אתם רואים.
האם הרחובות שאת צועדת בהם
באורך אלפי בתים?
ובכן, לשם אני שייך
ומקומך איתי.
לא נבלעת בים
מקומך איתי,
לא נבלעת בים.
כן, מקומך איתי,
ולא נבלעת בים.