כמו בקצב של התוף,
צליל חליל שאין לו קץ,
כל עונה לקראת הסוף,
תבואה תניב ופרי העץ.
במימי נהר צלולים,
הדגים משתכשכים.
תירס בשדה יבשיל,
ונקצור אותו בגיל.
ונשלח תפילה לאל,
את האש לא לכבות.
לרוחות שוב נתפלל,
שירעיפו רק ברכות.
השנים והעונות,
בקביעות הן מגיעות,
את חיינו הן שוטפות...
במקצב התוף חולפות.
הנהר במסלולו
הוא אדיר, גאה מאד.
אך בנתיב שקט יבחר,
לכן לנצח הוא ישרוד.
יציב הוא
כמו מקצב יציב של תוף.