אותו לב שאיבדת
עבור תעתוע.
אותו לב בו סחרת;
לשנוא יותר, אינו יכול!
קולי שלי, הקשב
לצערו ... או לא?
ושלך נמוג
ואני יוצאת מדעתי מחכה לך!
לשכוח ...
או לא לחיות יותר
ועם זאת, בטוחה ...
הלילה ... הלילה ... הלילה ...?
אה! ...
כבויים הכוכבים,
לאור קרן ירח חיוורת
מתייפחת האהבה
קורסת כמו גל ואז נסוגה.
ריק, הלילה,
ותקוותו הקצרה;
עכשיו דמעות מרירות זולגות,
ולב פצוע, נואש עובר כאן.
אז ברחת
לחלומות ריקים
אז הפסדת
מערבולות קצרות
לשכוח ...
או לא לחיות יותר
ועם זאת, בטוחה ...
הלילה ... הלילה ... הלילה ...
אה! ...
כבויים הכוכבים,
לאור קרן ירח חיוורת
מתייפחת האהבה
קורסת כמו גל ואז נסוגה.
ריק, הלילה,
ותקוותו הקצרה;
עכשיו דמעות מרירות זולגות,
ולב פצוע, נואש עובר כאן.