היה זה ליל אור ירח במקסיקו העתיקה.
הלכתי לבד בין כמה בתי אחוזה ישנים של אדובי (לבני בוץ).
לפתע שמעתי את זעקת התלונה של בחורה מקסיקנית צעירה:
La la la,
la la la la la la la la,
la la la la la la la la,
la la la la
la la la la.
מוטב שתחזור הביתה ספידי גונזאלס,
התרחק מהמסבאה.
הפסק את כל השתייה שלך
עם הפרוצה הזו ששמה פלו!
בוא הביתה לאדובי שלך
וטייח קצת בוץ על הקיר!
הגג דולף כמו מסננת.
יש המון מקקים במבואה.
[La la la la]
ספידי גונזאלס,
למה אתה לא חוזר הביתה?
ספידי גונזלס,
איך אתה עוזב אותי לגמרי לבד?
"הא, רוזיטה, אני צריך לעשות
קניות במרכז העיר לאמי,
היא זקוקה לכמה טורטילות ופלפל צ'ילי!"
La, la la la la la la la la, la la la la la la la la, la la la la la la
la la.
ל'כלבה' שלך יהיה גור,
ולנו נגמרת הקולה.
אין אנצ'ילדה (טורטיה מגולגלת) בקופסת הקרח, והטלוויזיה מקולקלת.
ראיתי איזה שפתון על הסווטשירט שלך, אני מריחה לך איזה בושם באוזן. ובכן, אם תמשיך ל'התעסק',
אל תביא את
ה'עסק' שלך לכאן.
[La la la la]
מממ, ספידי גונזאלס,
למה אתה לא חוזר הביתה?
ספידי גונזלס,
איך אתה עוזב אותי לגמרי לבד?
"הא, רוזיטה, בואי מהר!
למטה בקנטינה הם נותנים קופונים ירוקים
עם טקילה!"
La, la la la la la la la la, la la la la la la la la, la la la la la la
la la
La la la la, la la la la la la la la, la la la la la la la la, la la la
la la la la la.