Спасибо [Spasibo] [Hebrew translation]

שקט אקורד אחרון, כבו האורות

ואני עומדת באולם מרוקן...

כמו נהר ללא גדות -

ריגוש, שמחה וחשש.

ונדמה לי שיש משהו שעוד לא אמרתי..

משהו שעוד לא אמרתי...

כל כך הרבה צריכה להכיל

תשובה פשוטה.

כל כך מעט ניתן לומר

ב"תודה" הקצר

על גל האהבה הזה,

על האור המרטיט הזה,

על זה שעיניכם

יפות עד אינסוף...

מלאות השראה...

בלבי, כאילו בפצע

נתפסים רסיסי משפטים ומילים חסרי אונים

דמעות בוגדניות חונקות את גרוני

ובא לי לצעוק:

כמה אתם יפים! אנשים, כמה אתם יפים!

שכל גל של חום,

כל גל אהבה

ישתקף ויחזור אלינו כפליים.

שהאור המרטיט הזה

ימלא את כל העולם,

ירבה, ינחם וירפא

ושגם באסון נורא,

גם בשעה הכי מרה,

לא יעזבו אתכם כוחות האור.

שלא תישברו,

שלא תקשיחו לבכם,

שתזכרו כמה אתם יפים!

אנשים, כמה אתם יפים!

פצעיי - עיטור,

זכרוני בכוויות,

חרוזים שלא נולדו בוערים ופועמים.

בגרוני השרוף

רק עויתות ולחש,

בעוד שכל כך בא לי לצעוק:

כמה אתם יפים! אנשים, כמה אתם יפים!

שקט אקורד אחרון, כבו האורות

ואני עומדת באולם מרוקן...

כמו נהר ללא גדות -

ריגוש, שמחה וחשש.

ונדמה לי שיש משהו שעוד לא אמרתי..

משהו חשוב שעוד לא אמרתי...