אני לא יכול לִסְבּוֹל
לחיות ככה
כי אני פשוט לא יכול ולא רוצה
למרות שאני יודע שזה הרצון של האלוקים
קשה לי וֵאֵינִי יכול
לחיות בלעדיה
אני צוֹעַנִי ואני בא לחתונה שֵׁלָּך
להשאיר שם את החולצה שלי
אני צוֹעַנִי ואני בא לחתונה שֵׁלָּך
להשאיר שם את החולצה שלי שֶׁמֻּכְתֶּמֶת מהדמעות שלי.
אני פורש מלבלות בדשא שֶׁשְּׁמוֹ אֵסְפַּרְטוֹ
וגם מפסיק לאכול זתים
וגם ענבים כי
אני אוהב אותך
וזה מזכיר לי אותך.
אני צוֹעַנִי ואני בא לחתונה שֵׁלָּך
להשאיר שם את החולצה שלי
אני צוֹעַנִי ואני בא לחתונה שֵׁלָּך
להשאיר שם את החולצה שלי
ואני אוהב את הטעם של התבלין בטעם מנטה
את סגנון שירת הפלמנקו
[ שזה הזמר הסגנון של הזמר המצוין הזה ששמו:
חוסה קרוז והוא מכונה זמר פלמנקו]
את המוזיקה אל תוך הלילה עם הגיטרה
והעיניים שלך מחייכות אֵלַי לאור הנר
אני צוֹעַנִי ואני בא לחתונה שֵׁלָּך
להשאיר שם
את החולצה שלי
ואני אוהב את הטעם
של התבלין בטעם מנטה
את סגנון שירת הפלמנקו
את המוזיקה אל תוך הלילה
עם הגיטרה והעיניים שלך
מחייכות אֵלַי לאור הנר.
אני צוֹעַנִי ואני בא לחתונה שֵׁלָּך
להשאיר שם את החולצה שלי
[אפילו] שהיא החולצה היחידה שיש לי.