עם בגד פשוט ופרח בר
אתה מהלך כך לאיטך
לבד לבד בין השבילים
חלומך היחיד כמו כוכב
בודד לו אי שם במרחב
ובפרדס כבר באה פריחת זהב.
אתה זוכר את הימים
של אהבה בצל עצים
ואת השביל, ניגון חליל
תפוח הזהב
אתה זוכר את הפריחות
ואת רגלי היחפות
ניגון חליל קליפות הזהב
שבתפוח, שבתפוח.
אתה הפייטן שאבד לו שיר
ומחפש בין השבילים מה שיזכיר...
וכשאני בחלומך
טובלת באהבתך
זה שביל תפוח הזהב
זה התפוח
וכשאני שבויה שלך
בג'ינס וסרט וצמה
ומה נשאר, כן מה נשאר?!...
אל תתייאש, אל תצטער
כן, כן עוד יש להיזכר
לשנינו היום נשאר החלום
נשאר החלום הרחוק
לשנינו היום נשאר החלום הרחוק
ובאנו הנה רק לשתוק