Shlomo Artzi - שיר החייל [Shir HaHayal]

אני שומע שוב ברגעי השלווה

את ג'ניס ג'ופלין שרה בלוז ישן

על בובי מק-ג'יי. רביעייה קאמרית

מנגנת מוסיקה צלולה מעבירה בי

שוב אותן צמרמורות עונג ידועות.

אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה.

אני מוסיף ללכת מוסיף בשביל הצר,

מושך במעלה הדורות רב החתחתים.

מעלי ציפורים, דואות חופשיות

והרוח במרחבים - כמו קוראת תגר,

אבל אני חייל - ואל תבכי לי ילדה.

אהבתי - רגעי זכרונות וגעגועים טרופים.

על השולחן סיפורים של צ'כוב, כאבן שאין

לה הופכין, כי אני הוא אדם מחופש

לחייל, כפות בכתונת משוגעים -

אז בכי לי ילדה על רגעי הבדידות,

על הציפיות ועל השנים, ובכי על

שני לבבות אוהבים ורחוקים.