עומדים ליד פסנתר, לומדים לשיר ביחד
אך קולי הולך לבד, בשיר על יום אחר
בארץ המובטחת - מתנדנד מצד אל צד
אני זוכר, כן, כשבאתי לבחינות
הכל נשכח, כן, מילים ומנגינות
ואז חשבתי, כן, שהכל אבוד
שאין לי שום סיכוי אני חוזר לגדוד,
אין סיכוי - חוזר לגדוד.
תמיד רציתי להיות חייל רוקד ושר
רציתי להיות מצחיק ומאושר
שמחייך ושר בקול שירי ביחד
אפילו אם עמוק בלב הוא מת מפחד
לה לה ליי....
לחיות שלוש שנים,
דקה אחר דקה,
עם כל הללללהקה,
עם כל הללללהקה.
סולם ועננים על הבמה שלנו,
סביב אין סוף חולות
וחיילים באים וצוחקים עלינו,
אך שרים את הקולות.
אני זוכרת היו לי חגיגות
ולפעמים, כן היו גם דאגות
ואז חשבתי, כן, שהכל אבוד
שאין לי שום סיכוי אני חוזר לגדוד,
אין סיכוי - חוזר לגדוד.
תמיד רציתי להיות חייל רוקד ושר...
לחיות שלוש שנים...
קורא את המצב במשאית בלילה
אחרי ההופעה עניים נוצצות
כמו כוכבים של מעלה
משאירות לי הודעה,
אני זוכר, כן, היו לי אהבות
ומריבות, כן, היו גם אכזבות.
ואז חשבתי, כן, שהכל אבוד
שאין לי שום סיכוי אני חוזר לגדוד,
אין סיכוי - חוזר לגדוד.
תמיד רציתי להיות חייל רוקד ושר...
לה לה לה ליי....
לחיות שלוש שנים...