כל זה היה, היה היה
לפני הרבה שנים:
בים הפליגה אוניה
ולה שלושה תרנים.
שלושה תרנים לאוניה
ומפרשי זהב,
ועל סיפון האוניה
טווס יפה זנב.
ומלחים ודייגים
במעגל גדול -
ממיזמוריו מתמוגגים,
שרים אותם בקול.
ודגי זהב - יפי סנפיר
מן המצולה עולים,
לשמוע אגדה ושיר
על נדנדת גלים.
וכך שרים המלחים:
"גדול הוא העולם,
יש בו פרחים, יש בו חוחים,
יש יבשה וים".
"יש בו גלים, יש בו חופים,
יש שקט, גם סופה,
אך מאלפי דברים יפים
ההפלגה יפה".
"כי בה חדוות המרחקים
ורוח מרחביה,
ובין ימים ובין שחקים
תשוט האוניה".
"ואם רוחות אורבות לך
בדרך הקשה,
צפויים ימים טובים לך
והפתעות פגישה".
"זה שיר מיזמור להפלגה
בליל בהיר כוכב,
הקשב תקשיב לו הדגה,
יקשיב לו המרחב."
כל זה היה, היה היה
לפני הרבה שנים -
בים הפליגה אוניה
ולה שלושה תרנים.