שיר על עץ, עץ בודד, עץ שיקמה ברוח.
כל ציפור, כל אדם בצילו ינוח.
כל אדם בערבה את העץ יודע,
אין שני לו במדבר הוא ידיד ורע.
כי העץ כאם טובה עת יפרוש כנפיים,
הוא מגן מכל פיגעי ארץ ושמיים.
אמא, עץ מה טוב לבנך על בירכיו לכרוע
ואמצא פה בחיקו אושר ומרגוע.
ים טרי טרי טרי...
ויצוא יצא הבן אל מרחבי הנגב
בזיעת אפיו הישקה רגב אחר רגב
בקיריה הרחוקה אם זקנה אוהבת
אל בנה בערבה מיכתבה כותבת
"הישמר בני היקר ממוקש ותייל,
אלוהים ישמור אותך מצינת הליל,
עטוף סוודר וצעיף, גוזלי ברוח,
בירכתי שלוחה לך, בצל העץ תנוח".
ים טרי טרי טרי...
ובפרוץ ליל קרבות, ליל דמים וסער,
מול האופל, מול הליל, יעמוד הנער
את העץ היקר יד אויב עוקרת
והבן שוב קורא מאימו איגרת:
"אל יאוש גוזלי, צוו זה מגבוה,
גם עצים וגם תיקווה עוד תוסיף לנטוע.
על אפה וחמתה של יד זו הפושעת,
עוד יצמח בערבה עץ חיים ודעת"
ים טרי טרי טרי...