הוא בא משדות בצבעים של זהב
אל מול התכלת שקמה עכשיו
שובי קורא לך, שובי אליו
שובי אל ילד שבך מאוהב
מקולך הוא שומע כואבות הבשורות
אהבה שזולגת מבין השורות
כותבת מכתב, המילים ארוכות
דף שהשאיר לו תקוות לחכות
כמו אביר שאיבד את סוסו בחולות
כמו כוכב שנופל אך ללא משאלות
אל ליבך הוא קורא והוא שוב מסתכל
מתפלל ושואל איך לא ראתה?
שנועדתי לה,שנבראתי לה, שקראתי לה וביקשתי...
יום אחד היא הגיעה מהתכלת לכאן
בשמלה כה יפה על גופה בלבן
כמו כלה מוכנה לבואו של חתן
בשבילו היא מלא, היא מעבר לזמן
כמו אביר שאיבד את סוסו בחולות
כמו כוכב שנופל אך ללא משאלות
אל ליבך הוא קורא והוא שוב מסתכל
מתפלל ושואל איך לא ראתה?
שנועדתי לה,שנבראתי לה, שקראתי לה ואמרתי לה שנוצרתי לה, שנבראתי לה וקראתי לה, וביקשתי שתישאר
כמו מכור לאסור ועדיין אוהב
היופי שבך עוד חרוט לו בלב
השנים כבר עברו
הוא אותה עוד אוהב
הוא הילד שבך התאהב...