היא
שאת פניה לא אשכח
היא תענוג או עצב רך
אוצר גנוז, אולי מחיר אהבותיי
היא שירת הקיץ בְהרים
צינת הסתיו ביערים
היא מחליפה המון פנים
על פני ימַּי ולילותיי
היא
אולי החושך או האור
אולי קינה או שיר מזמור
כל יום הופכת לגן-עדן או לשאול
היא אולי מראת כל החולמים
צחוק משתקף בנחלים
היא לא מה שאתם חושבים
אחרי הכל
היא
תמיד נראית צוהלת בַּקהל
עיניה הגאות רומזות לי אַל
תיראה אותן בוכות כשהן בִּדְוַי
היא אולי סיפור קצר של אהבה
אלַי תבוא כְּצֶל מין העבר
אותה אזכור עד אַחְַרון יַמַּי
היא
אולי הדם שבעורקיי
היא הסיבה שאני חי
היא זו שאַחבק גם בְּשנים קשות
אני צחוקה אקח עם הדמעות
אשזור אותם לזיכרונות
כשהיא תלך אז גם אני
כי משמעות חיי זו
היא