שלום לאמונות הרעות ולא להתראות
מרוב המנעולים שעל כל החלונות כבר אין כאן רוח
עליי להילחם בעצמי ברוחות
ולהשאיר חלון פתוח
אם אלף מילים לא הפיחו תקווה
תראה מה שתיקה אחת שווה
גם אם ננעל בתוך עצמנו לא נרגיש בטוח
אני יוצאת להעיר את כל העיר
ומשאירה אותך לנוח
וזה מוזר
כשמגיע סוף הקיץ זה תמיד מזכיר לי את החורף שעבר
האנשים הולכים לאט
וגם אתה נוגע בי כאילו לא נגמר
על כל מה שעבר ועל מה שנאמר -
על לא דבר
אני לא מאמינה באמונות שמשאירות חלקות של חסר
אני מעדיפה לקחת רק זיכרון אחד מוצק
ולוותר על כל היתר
מכל האלבומים הישנים נותר לי רק להתגעגע
ללכת לשטח המופקר
אולי הנחת איזו אבן
זה חודר לפעמים לעצמות אבל אף פעם לא לבטן