יך אלם הרוח, שלכת בעלים.
נומו, ילדי שיריי, כי אין יותר צלילים.
ושיר רק אחד נותר,
שיר על עלה פתאום נשר,
נורא! מה זה, אלי, עליו נגזר?
נוחי נפשי עליי, הסתיו חרש יבוא.
אחרי נשור עלה, הנה נותר שירו.
מי לך בשירים יקשיב,
אם את קולי בבוא אביב
נשא רוח צלמוות מסביב?
יך אלם הרוח, שלכת בעלים.
נומו, ילדי שיריי, כי אין יותר צלילים.