שָׁעָה חָלְפָה לָהּ בְּדוּמִיָּה
עוֹדֶךְ עוֹמֶדֶת שָׁם
נִצֶּבֶת, אַת לְבַד
הַגּוּף רוֹתֵחַ
אֵיךְ עָשָׂה אֶת זֶה?
מַבָּטִים שׁוֹלְחִים בָּךְ
כַּמָּה אַת יָפָה
פָּנַיִךְ זוֹהֲרוֹת כְּמוֹ כּוֹכָב מֵעַל
הַלֵּב נִשְׁבַּר לְרֶגַע, כַּמָּה אַת תְּמִימָה
תִּקְווֹת בָּנִית לָךְ עַל אַהֲבָתֵךְ
אַךְ לְרֶגַע נִשְׁבַּר לָךְ גַּם הַלֵּב
תִּקְווֹת בָּנִית לָךְ עַל אַהֲבָתֵךְ
אַךְ לְרֶגַע נִשְׁבַּר לָךְ גַּם הַלֵּב
זוּג עֵינַיִם נוֹצְצוֹת בְּלִי דְּמָעוֹת
מִי יוֹדֵעַ? הַכְּאֵב אוֹתָן שׁוֹטְפוֹת
לֹא אֶשְׁכַּח אֲנִי אוֹתָךְ, אֶת דְּמוּתֵךְ בַּפִּנָּה
מְחַכַּה אַת בְּלִי נְשִׁימָה
מְחַכַּה, בְּשֶׁקֶט בִּדְמָמָה
מַחְשָׁבוֹת בִּי כָּל הַזְּמַן
אוּלַי עָזַב אוֹתָךְ בְּלִי לוֹמַר מִלָּה
אוּלַי טָעִיתִי, לֹא סִפַּרְתִּי לָךְ
פָּנָיו הַיָּפוֹת זֹאת טָעוּת חַיַי
מְחַכַּה הִיא עוֹד בַּשְּׂדֵרָה
אוֹתִי לִמַּדְתָּ פֶּרֶק בְּחַיַּי
הַלֵּב יוֹדֵעַ מָה טוֹב בִּשְׁבִילוֹ
אֵיךְ טָעִיתִי, זֹאת אֲנִי אִזְכּוּר
זוּג עֵינַיִם נוֹצְצוֹת בְּלִי דְּמָעוֹת
מִי יוֹדֵעַ? הַכְּאֵב אוֹתָן שׁוֹטְפוֹת.
לֹא אֶשְׁכַּח אֲנִי אוֹתָךְ, אֶת דְּמוּתֵךְ בַּפִּנָּה
מְחַכַּה אַת בְּלִי נְשִׁימָה
מְחַכַּה, בְּשֶׁקֶט בִּדְמָמָה
לֹא אֶשְׁכַּח אֲנִי אוֹתָךְ, אֶת דְּמוּתֵךְ בַּפִּנָּה
מְחַכַּה אַת בְּלִי נְשִׁימָה
מְחַכַּה, בְּשֶׁקֶט בִּדְמָמָה