בידיי גיטרה יש, הקירות – תיסוגו!
את החופש לא אראה מעכשיו לנצח!
תחתכו לי את גרוני, אותי תהרוגו -
רק אל תקרעו לי מיתרי הכסף!
אתחפר לאדמה, איעלם לגמרי -
על גילי מי ירחם, מי יטה לי חסד?
לנפשי שלי חדרו, מקיזים ת'דם לי -
רק אל תקרעו לי מיתרי הכסף!
אך לקחו את גיטרתי, ואיתה החופש, -
השתוללתי: "בני זונות!" – זב דמעות וקצף -
"תזרקו אותי לבוץ, תגזרו כל עונש -
רק אל תקרעו לי מיתרי הכסף!"
מה קורה כאן, חבר'ה? האם לא אפגוש עוד
לא את אור השמש, לא פרחים ועשב?!
את נפשי הוציאו לי, שללו ת'חופש, -
ועכשיו קרעו גם מיתרי הכסף...