בדמותך רואה אני פאר טבוע
ויופייך שועט אלי בנעימות
שהותך בליבי שהיא מאד נושמת
וקולך קורא אל מעוניי לחיות.
ימים של כוכבים מכסים אותך בזוהר
מעיינות נובעים כעולם דומע
ליבי כאש קוצים מחכה לשאול את מגעך
גופי כגן פרחים שרוצה לפרוח.
חיוכך, בהיר אלי כראות קורנת
עוצמתך משייטת היא בין שתי עינייך
לגופך רכות שלמה ודמות נשגבת
ועורך שושני חלום