היום לך שרתי בית אחרון
בספרנו תמו הפרקים
תו מר במתיקותו נותר רק זיכרון
אין ספק כי ימינו כבר ספורים
זמן רב האש דועכת ברכות
מזמן כבתה לשונה האחרונה
לא שמעו אוזני מילים של מתיקות
מאז שלך הבאתי שושנה
שוב נשר עלה מענפיי
הסתיו הקדים וקור נפל
שוב מצא חן פרח בעיניי
והוא אל מול פניי נבל
בכייך חדל מלחזור מזמן
מעיין דמעותייך כבר יבש
ושערי נראה כבד לבן
כמו השלגים שהרחוב לבש
מה תביא איתה שנה באה
כה כואבת מורשת הסתיו
הלי ישירו ציפורים עוד פעם
או ינוסו מן הכפור ומן העב
שוב נשר...
האם עליי להירתע מכל פריחה
שניחוחה מפזרת מלאת חיים
האם על פרחי אביב למלאני בשמחה
אם בסתיו הם כבר נובלים
שוב נשר... 3X
והוא אל מול פניי נבל