הלכתי קצת, בעקבות צעדיו,
ומי יודע למה כבר לא צחקתי עוד,
העשב נשען על שמלתי
כאילו נפרדתי,
כבר לא יכולה לקרוא את מחשבותיי,
אבל אז האווירה התבהרה
והייתי צריכה לומר לו כן.
כן, המוח שלי אמר שכן
מתוך פחד או מתוך אהבה,
מעולם לא שאלתי את עצמי על זה,
כן, אמרתי במתיקות, כן
לחוות רגש,
שלא היה לי אף פעם,
ואז מול פניו,
כל השמים התבהרו
כן, כן.
מה שהתרחש אחר כך לא זוכרת עוד,
אולי התעוררתי או נרדמתי
ובחלומותיי היו ערבות רחבות,
והידיים שלך החזיקו את שלי,
רצנו ואז,
רצנו ואז,
ואז האווירה התבהרה
ואמרתי לך פעם נוספת כן,
כן.
כן, אמרתי במתיקות כן
לחוות רגש
שלא היה לי אף פעם,
ואז בפניו
כל השמים התבהרו.
כן (לאהובי אמרתי כן)
(וכל לילה כמו אז עוד אומר לך כן)
כן, כן.