שני בדצמבר רוחות מנשבות
מבעירות את הכתובת על הקיר
יושב וכותב לך רק כמה שורות
כל כך רחוק מהעיר
כשקוראים אז באים, כך היה וכך יהיה
גם בלי לדעת למה, איך ומה
מותר לקוות שממש בקרוב
עוד נצעד בדרכי החוכמה
רוחות מלחמה, איפה התקווה
עוברות שנים ללא תשובה
נשאר לנשק את לחייך לפני שאלך
לזכור מה שהשארתי אצלך
אל תדאגי, תשמרי על הבית
אני כאן אשמור על עצמי
ערב יורד על מטע עצי זית
ואל תשכחי שאני-
מוסר לקטנות נשיקות מהאבא
הכי מנשק בעולם
שתי ילדות שתי דקות מכפר סבא
נראות לי לרגע כמותן
רוחות מלחמה, איפה התקווה
עוברות שנים ללא תשובה
נשאר לנשק את לחייך לפני שאלך
לזכור מה שהשארתי אצלך
בתוך היום יום שדורך ומועך
לא ברור מה בעצם חשוב
יותר מהכל מתפלל שאני
אתברך ואראה אותך שוב
רוחות מלחמה, איפה התקווה
עוברות שנים ללא תשובה
דברים שרציתי לומר לך
עכשיו אני שר לך בפעם הראשונה
רוחות מלחמה ואין שום תקווה
כאן מאדמת המריבה
נשאר לנשק את לחייך לפני שאלך
לזכור מה שהשארתי, השארתי אצלך.