ארורה היא האישה
שאותנו מחלישה.
יום של אושר, יום של עצב,
החבר אובד לנצח.
בוא, ידידי, קח את הכוס,
והלילה נצא לעלוס
ולרגע מלא אושר
נְשַכֵחַ אותה...
חברי, תשתה בנחת,
את השיר נשיר ביחד...
מתישים, קשים פצעינו!
בחורה אחת, והנה — שנינו!
היי, הצער, היי...
נתקלתי בחברי:
קר ליבו השברירי.
מנשק אותה על לחי,
בעצמו קרוב לבכי.
בוא, ידידי, קח את הכוס,
והלילה נצא לעלוס
ולרגע מלא אושר
נשכח אותה...
חברי, תשתה בנחת,
את השיר נשיר ביחד...
מתישים, קשים פצעינו!
בחורה אחת, והנה — שנינו!
היי, הצער, היי...
לך, ידידי, לך איתה,
את ליבי היא מוטטה...
גם אותך היא לא אוהבת.
ארורה היא, זאת אויבת.
בוא, ידידי, קח את הכוס,
והלילה נצא לעלוס
ולרגע מלא אושר
נשכח אותה...
חברי, תשתה בנחת,
את השיר נשיר ביחד...
מתישים, קשים פצעינו!
בחורה אחת, והנה — שנינו!
היי, הצער, היי...