קברתי אותך - מאוחר בלילה מעבר לנהר
הירח בכה וצחק, משוגע מצערו
טמנתי אותך באדמה, ליוויתי אותך במבט ארוך...
קטפתי לך אוכמניות, ושכבתי כנועה לידך...
לישון...
בבוקר הגיעו השחפים, אכלו את כל ריסיך.
השלכתי עליהם אבנים - ציפורים מרושעות.
אל תצעקו, אני מתחננת! אני חנוקה מצעקותיכן!
אעקור לכן את ליבי - אינני זקוקה לו יותר...