קדימה... העוגן הותר והתחלנו לנוע,
עומדים במקומות, נאמדנו היטב, כשורה.
ושוב מנמל מפליגים אל הים הפתוח,
ושוב אין לדעת, מתי נחֲזור חזרה.
ורעש גובר, נחשולים מתנפלים מלמעלה,
תוקף ת'ספינה האוקיינוס במלוא העוצמה.
לבשו מדי אלף, אחים יקרים, תלבשו מדי אלף,
נהוג במדים נקיים להשיב מלחמה.
נהוג במדים נקיים להשיב מלחמה.
בשיא העצבות חש מלח מימי הביניים
ללבוש לו כותונת הכי לבנה בעולם.
לכן כה שומרים ימאים על שחפים בשמיים,
כי המה נושאים את נפשות חללי חיל הים.
כשמול המשט המזוין של כוחות הוונדלים
ניצבת ספינה בודדה, והסוף מתקרב
לבשו מדי אלף, אחים יקרים, תלבשו מדי אלף,
נהוג במדים נקיים לעמוד מול אויב.
נהוג במדים נקיים לעמוד מול אויב.
מדים כרגיל מתיישבים לנו על הכתפיים,
כומתות שופצרו לתפארת בכל הזמנים.
אחים – זה אנחנו, לוחמי השייטת, חבריא,
נפשנו לנצח שומרת לים אמונים.
הלוואי לעולם לא נדע עוד שום פגע פטאלי,
ואילו הביתה נזכה לחֲזור בקרוב,
לבשו מדי אלף, אחים יקרים, תלבשו מדי אלף
נהוג במדים נקיים לעלות על החוף.
נהוג במדים נקיים לעלות על החוף.