הצילו, הצילו! פשוט – קטסטרופה! –
יותר לא אצוף, אם אצלול לתחתית,
טיפה עוד אשחה, אפרפר עד הסוף פה,
ואז ללא כוח אטבע למותי.
תוכלו להסביר לי אחד מן השניים:
אני – דג נחש, או עכבר גולש-מים?
בשקט ישבתי בתוך מאורה –
קראתי, חשבתי, אכלתי מרק,
פתאום הים פה לפתע,
כמעט לא רואים ת'קרקע!
כמו כלב מקור נקפאתי,
נרטבתי כמו עכבר כאן.
הצילו, הצילו! איבדתי ת'דרך,
החזירו אותי חזרה לביתי!
שוחות כאן בנות, לבושות באדרת,
ועכברופוביות לחלוטין!
גם כך בגופי מתחלחל כבר כול חלק,
ולי מספרים על חתולות וכלב!
אולי יתקופני חתול-בהמות,
מחליט בטעות, כי אני עכבר-מות?!
ובכן את שיניי חרקתי
מרוב חרדה והלם.
כאן כמו עכבר נרטבתי,
נקפאתי מקור כמו כלב.