Песня про стукача [Pesnja pro stukacha] [Hebrew translation]

קבוצה שלנו הייתה צרה

ויום אחד, ארור מן הימים,

אותו אני הבאתי לדירה,

אמרתי: "נא למזוג לו, חברים!"

שתה הוא וודקה והיה נחמד,

קיבל אצלנו יחס של אחים,

ולמחר מכר את כל אחד,

טעיתי בו, סלחו לי, חברים!

את המשפט אין כוח לי לזכור,

אחר-כך כלא קר, כמו אדמה,

היה נדמה לי, שהכל שחור,

ובמיוחד, שאין זו הגזמה.

אני אשמור מעט של כוחותיי, –

הוא משוכנע – מכאן כבר לא חוזרים,

קבר אותנו הוא מוקדם מדי,

טעה הוא, תאמינו, חברים!

אך אור יפציע, חשיכה תובס,

וכשיגיע יום התשלומים,

אני אגיד: "הבאתי אותו אז,

עכשיו אותו תשאירו בשבילי!"