מתחת לעצי דקל מפלסטיק
ליד הים חסר החול מבנזין אבל לא משנה
אני עושה סיבובים בקטנוע, נהיה קר כשיורד החושך
אני שורף את הוייד מתחת לעצי דקל מפלסטיק
קיץ
מעל הגגות בעיר שלי
לאוויר יש ריח של מריחואנה
המכונית נשטפה
הבנץ נשטפה היטב, מותק, בניחוח קוקוס
אלף תמונות טובות, איזו קריירה
היום אני מסומם, מחר אנחנו מילייונרים
יש לנו 500 סוסים ואני מסתכל על הכוכבים
ושולח איחולים לבניי הרחוקים
המבורגרים בשכונה, שמש יוקדת
ציפורניים מלאכותיות, גוף מגזר
כל העולם מפלסטיק אבל לא משנה
אני עדיין מ187, אם אין יותר את ההתלהבות הזו
היא מביאה לי קורנפלקס וקורסונים למיטה, שוב היא לא משאירה לי ברירה
וכל השכנים שומעים אותנו מזדיינים
אבל אני שם עליהם זין
אני מבלה בשכונה שלי מתחת לעצי דקל מפלסטיק
ליד הים חסר החול מבנזין אבל לא משנה
אני עושה סיבובים בקטנוע, נהיה קר כשיורד החושך
אני שורף את הוויד מתחת לעצי דקל מפלסטיק
קיץ
מעל הגגות בעיר שלי
לאוויר יש ריח של מריחואנה
האלפא שחור מט, כמו העורבים באוויר
השמש תמיד תאיר מאחורי הרקיע של המלחמה
כשהיא תתחמם ברלין תהיה פנמה
יש לי את וינה מאחורי כמו דויד אלאבה
במקום משוגעים אני מסתובב עם ערבים
עצי הדקל מפלסטיק והכלות מסיליקון
אני כמו שד על גג הבניין
אני נרגע במרפסת
מעשן שאכטות וחולם
הים נשמע כמו רעש של מנוע
אני חי את החלום שלי שהוא אמיתי
יש אלף סרטים בנטפליקס
השמש משזפת אותי כמו נסקוויק
בואו נספור לאחור לעתיד, סוף סוף התעוררתי