את קראת בכף ידי,
שיקרת לי ואני האמנתי לך שנהיה ביחד
אמרת לי שאנחנו צעירים
המילה "פרידה" הייתה כמעט בלתי אפשרית
גם הכאב היה רחוק
אולי לא מוסרי
אח לעונג, אח לחופש המוחלט
שלי ושלך
שנינו שחקנים שמבלפים, אבל משחקים עד הסוף
בלי לגלגל לאחור, המשחק הוא עיוור
מכה חרישית באגו
הידיים שלי ישארו שלובות
עד אשר תעבזי לתמיד או עד שתתקרבי אלי
לנשק אותי נשיקה מתוקה-מתוקה עד זוב דם
או שתדחי אותי בכוח בכזו אכזריות ועם זעקה
לנשק אותי נשיקה מתוקה-מתוקה עד זוב דם
או שתדחי אותי בכוח בכזו אכזריות ועם זעקה
תסלחי לי
כדי שאסלח לך, תשכחי ממני
תסלחי לי
כדי שאסלח לך, תשכחי ממני
אך על הזיכרון לא הייתי מהמר
הכותרת ברורה, אך המסרים לא
ובסתר אני מקבל את נקמתך הכואבת כל כך
את השתיקות והאנחות הכה כבדות וכה תיאטרליות,
לרוב כה מתוקות , אך גם מרות לעתים קרובות
לוחמת כדרכך
הם לא אלגנטיים באופנה שלהם
ואת מיושנת באלגנטיות שלך
אף פעם לא טועה בשקרים שלך
וגם לא טעית כשאמרת: רק העור שלנו הוא אמיתי ולא יותר מזה
בלי לגלגל לאחור, המשחק הוא עיוור
מכה חרישית באגו
הידיים שלי ישארו שלובות
עד אשר תעבזי לתמיד או עד שתתקרבי אלי
לנשק אותי נשיקה מתוקה-מתוקה עד זוב דם
או שתדחי אותי בכוח בכזו אכזריות ועם זעקה
לנשק אותי נשיקה מתוקה-מתוקה עד זוב דם
או שתדחי אותי בכוח בכזו אכזריות ועם זעקה
שוברט לא יכול היה לתאר
לא בסולם מז'ורי וגם לא במינורי
את מה שעוללת לי
בדו, ברה, במי, בפה
ולסיכום גניבת רגשות היא לא גניבה בכלל
לנשק אותי נשיקה מתוקה-מתוקה עד זוב דם
או שתדחי אותי בכוח בכזו אכזריות ועם זעקה
לנשק אותי נשיקה מתוקה-מתוקה עד זוב דם
או שתדחי אותי בכוח בכזו אכזריות ועם זעקה
תסלחי לי
כדי שאסלח לך, תשכחי ממני
תסלחי לי
כדי שאסלח לך גם, תשכחי ממני
אך על הזיכרון לא הייתי מהמהר