אף אחד לא מזמין אותי לרקוד כי אני יודעת רק איך להעיף ידיים
תמיד מכה כאילו אני טובעת, ידיים מתות סביבו
מעדיפה לעמוד במקום, להיאחז בקירות
שום דאגה, שום דאגה בעולם
שום דאגה, שום דאגה בעולם
לא אכפת לי, לא אכפת לי כבר
לא אכפת לי, לא אכפת לי
אוהבת אותך בחיפזון כי אני מעדיפה לשבת על גדרות
להתנשק צרפתית על ערש-הדווי שלי
לא מחפשת תחלופה
אבל אנחנו כמו כלי נגינה מקולקלים
מעוותים ופולטים מים מהחורים
אנשים חסרי-שינה צופים באור עולה
מבעד לחלונות בשעות הבוקר המוקדמות
לא אכפת לי, לא אכפת לי כבר
לא אכפת לי, לא אכפת לי
הו, אני שיכורה מדי להילחם, זורקת עליך קללות
כי אני מודעת, כי כואב לי שוב להתאהב
ונישקת לי את הצוואר אז הטענות שלך מטורפות
מתווכח על האופן שבו נאמרו דברים
טוב, אני עדיין כאן כמו איזה איום בשקל
שום דאגה, שום דאגה בעולם
שום דאגה, שום דאגה בעולם
לא אכפת לי, לא אכפת לי כבר
לא אכפת לי, לא אכפת לי
הו, הייתה רק פעם אחת שהזדיינו
והרגשתי כמו זיכרון רע
כאילו עמוד השדרה שלי הזכיר לך אותה
ואמרת שהרגשת בחילה
היה לי סלע על הלב, כששכבתי לצדך אחר כך
איך רציתי שתבטיח שרק נעשה...
איך רציתי שתבטיח שרק נעשה...
איך רציתי שתבטיח שרק נעשה אהבה
אבל הרגשתי כאילו הפה שלי נחנק, זכוכית שבורה
אז פשוט ישנתי על זה
אתה מבין, הרגשתי כאילו הפה שלי יכול לגמור אותנו
אז פשוט ישנתי על זה, ישנתי על זה
שום דאגה, שום דאגה בעולם
שום דאגה, שום דאגה
לא אכפת לי, לא אכפת לי כבר
לא אכפת לי, לא אכפת לי
אה, אני שיכורה מדי להילחם
רק רציתי שתבטיח שכל מה שנעשה זה אהבה
אבל הרגשתי כאילו הפה שלי נחנק, זכוכית שבורה
אז פשוט ישנתי על זה
רציתי שתבטיח שכל מה שנעשה זה...
רציתי שתבטיח שכל מה שנעשה זה אהבה