לא זה לא כלום פרט לשיר שחוזר לעתים
דבר פרט לחיוך, בהיזכר בבחור מפעם
כשימיי אפורים
כשיורד גשם על חיי, הוא שב בזכרוני
בתיכון צרפתי הוא חיכה לי ערב אחד
הוא חייך, ניקולס
ניקולס, ניקולס, דמעתי הראשוני לא הייתה אלא עבורך
היינו, ילדים, כאבנו השתווה לזה של המבוגרים
ניקולס, ניקולס, הייתה זאת אהבה, זאת לא ידענו
אלו החיים, שלוקחים אותנו
שמשלחים אותנו לאיפה שהם רוצים או לאיפה שהם הולכים
גבר-ילד, עם עיניים גדולות מדי, על המזח, שבוכה
ירד שלג, רב מאז, שמה למטה1, על פריז
והוא לא יודע דבר, בנוגע אליי ואל חיי
מה שאני עושה, מה שאני
הוא לא מכיר את מריטצה2 האחרת, הוא שומר על זו האמיתית שם
ניקולס, ניקולס, לכאבי הראשון קוראים כמוך
ידעתי, שלעולם, לא אחזור לכאן קרוב אליך
ניקולס, ניקולס, הייתה זאת אהבה, זאת לא ידענו
זה הזמן שחלף
שהמציאו את כל כאבנו ואת כל שמחותינו.
ניקולס, ניקולס, דמעתי הראשוני לא הייתה אלא עבורך
היינו, ילדים, כאבנו השתווה לזה של המבוגרים
ניקולס, ניקולס, הייתה זאת אהבה, זאת לא ידענו
אלו החיים, שלוקחים אותנו
שמשלחים אותנו לאיפה שהם רוצים או לאיפה שהם הולכים
ניקולס, ניקולס...
1. משחק מילים שמדגיש שפריז ממוקמת גם רחוק וגם למטה2. שם של אישה