מסתכלת מעלה מהמצולות
אור ירח נשבר על פני הים
ההשתקפויות עדיין נראות לי אותו הדבר
כמו מלפני שצללתי מתחת
ושלו פה בעמוקים
קתדרלה בו אי אפשר לנשום
אין צורך להתפלל, אין צורך לדבר
עכשיו אני מתחת
וזה נשבר מעלי
אלפי מילים מטה עד לקרקעית הים
מצאתי את המקום בו אפשר להניח את ראשי
לעולם אל תעזוב אותי
לעולם אל תעזוב אותי
וזרועותיה של האוקיינוס
מחזיקות אותי
וכל המסירות הזאת
פורצת לי מבפנים
וההתנפצות היא כמו גן עדן לחוטאת שכמותי
אבל זרועותיה של האוקיינוס
גאלו אותי
למרות שקשה לעמוד בלחץ
זאת הדרך היחידה בו אני יכולה לברוח
זה מרגיש לי כמו החלטה כבדה לשאת
עכשיו אני מתחת להכל
וזה נשבר מעלי
אלפי מילים מטה עד לקרקעית הים
מצאתי את המקום בו אפשר להניח את ראשי
לעולם אל תעזוב אותי
לעולם אל תעזוב אותי
וזרועותיה של האוקיינוס
מחזיקות אותי
וכל המסירות הזאת
פורצת לי מבפנים
וההתנפצות היא כמו גן עדן לחוטאת שכמותי
אבל זרועותיה של האוקיינוס
גאלו אותי
וזה נגמר
ואני צוללת מטה
אבל אני לא מוותרת
רק נכנעת
אני מחליקה מתחת
כל כך רק וכל כך מתוק
וזרועותיה של האוקיינוס
כל כך קרה ומתוקה
וכל המסירות הוא זאת
שאף פעם לא הכרתי בכלל
וההתנפצויות הם גן לחוטאת פדויה
וזרועותיה של האוקיינוס
גאלו אותי
(לעולם אל תעזוב אותי, לעולם אל תעזוב אותי)
תגאל אותי
(לעולם אל תעזוב אותי, לעולם אל תעזוב אותי)
תגאל אותי
(לעולם אל תעזוב אותי, לעולם אל תעזוב אותי)
וזה נגמר
ואני צוללת מתחת
(לעולם אל תעזוב אותי, לעולם אל תעזוב אותי)
אבל אני לא מוותרת
אני רק נכנעת
(לעולם אל תעזוב אותי, לעולם אל תעזוב אותי)
ואני מחליקה מתחת
(לעולם אל תעזוב אותי, לעולם אל תעזוב אותי)
כל כך קר וכל כך מתוק