מילדותי אני איתה הערכתי את ימיי,
חיים לקחו אותנו לחלקים שונים של העולם.
לא ידעתי מי אשם והאשמתי את כל אחד.
נשבעתי למצוא אותה ולו עם שיער לבן.
פזמון:
הימים עוברים, אמי, ואין אף מכתב ממנה.
אני אמות מעצב שאנו לא ביחד.
את רוצה את חתונתי, אך רצונך שווא.
אין שום דבר, אמא, משמחתך.
חשבתי, שהזמן יביא אותה אליי.
שנים רבות כתבתי לה מכתבים ללא כתובות.
לא ידעתי מי אשם והאשמתי את כל אחד.
נשבעתי למצוא אותה ולו עם שיער לבן.
פזמון.
פזמון.