סוף-סוף זה הגיע, הגיע לפרוץ את דלתי
לא אוכל להתחבא הפעם, כפי שבעבר התחבאתי
הסופה ערה, הסכנה אמיתית
זמני אוזל, אל תרגישי, אל תרגישי
“הפחד יהיה אויבך ומוות תהיה השלכתו”
זה מה שפעם אמרו לי וזה מתחיל להיראות הגיוני
כל הכאב הזה, כל הפחד הזה התחיל בגללי
האם מה שהם רואים הוא מה שעליי להיות?
מפלצת, האם הם צדקו?
האם האפלה שבי סוף-סוף יצאה אל האור?
האם אני מפלצת מלאה בזעם?
אין לאן ללכת, מלבד למסע הרס
או שאני פשוט מפלצת בכלוב?
הפסיקי את החורף הזה, השיבי את הקיץ
עמדי על המשמר
שום פגע לא יבוא לה
הפסיקי את החורף הזה, השיבי את הקיץ
עמדי על המשמר
מה אעשה? אין זמן לבכות עכשיו
סערה חוללתי, חייבת לעצור אותה איכשהו
האם להמשיך לרוץ? כמה רחוק עליי ללכת?
והאם זה יסלק את הסופה או רק יחזק אותה?
אני הופכת עולמי קר יותר, כמה זמן הוא יוכל עוד לשרוד?
האם כולם בסכנה כל עוד אני בחיים?
האם מההתחלה עוד הייתי מפלצת?
איך גמרתי אני עם הלב הקפוא?
מביאה חורבן לבמה
תקועה במלחמה שמעולם לא התכוונתי לפתוח
האם להרוג את המפלצת?
אבא, אתה יודע מה הכי טוב עבורי
אם אמות, האם יהיו הם חופשיים?
אמא, מה אם אחרי שאלך
הקור יעשה קר יותר
והסופה תמשיך להשתולל?
לא, עליי להישאר בחיים כדי לתקן את אשר עשיתי
להציל את העולם מעצמי ולהשיב את השמש
הפסיקי את החורף הזה, השיבי את הקיץ
עמדי על המשמר
אם באמת אני מפלצת, וזה נכון
נותר רק דבר אחד שעליי לעשות
אך לפני שאתפוגג ללבן
אעשה כל שביכולתי כדי לתקן את המעוות
לא אוכל להיות מפלצת
לא אהיה מפלצת
לא הלילה
מפלצת, מפלצת, מפלצת...